מונחים והגדרות

הוא החיה הרציונלית.

להיות "אובייקטיבי" בפעילות המושגית של אדם משמעו לפעול על פי המציאות בעזרת שמירה על כללי מתודולוגיה, מתודה המבוססת על עובדות ותואמת לאופי הידיעה האנושית.

אובייקטיביות… מתייחסת מתיחסת ליחסים בין התודעה למציאות. מטאפיזית, זאת ההכרה בקיום המציאות ללא תלות בתודעת הקולט אותה. אפיסטמולוגית, זאת ההכרה בעובדה שתודעת הקולט (האדם) חייבת לרכוש ידע על המציאות באמצעות כלים (שכל) ובהתאמה לכללים מסוימים (לוגיקה). 

העיקרון או המדיניות של ריכוז אמצעי פיקוח כלכליים, פוליטיים ואחרים בהיקף נרחב בידי המדינה, במחיר של פגיעה בחופש הפרט.

השורש האידיאולוגי של האטטיזם (או הקולקטיביזם) הוא הנחת היסוד השבטית של פראים קדמונים, שלא היו מסוגלים להעלות בדעתם זכויות פרט ועל כן האמינו שהשבט הוא שליט עליון וכל-יכול, שחיי חבריו הם רכושו, וכי הוא רשאי להקריבם בכל עת שיחפוץ למען מה שלדעתו הוא ,"הטוב" עבורו.

ברור כי "אטטיזם" הוא המונח הכללי הרחב יותר מבין מונחים אלה [פשיזם וסוציאליזם] וכי שני המונחים האחרים הם גרסאות ספציפיות שלו. ידוע גם שאטטיזם הוא המגמה הפוליטית השלטת בימינו.

האטטיזם זקוק למלחמה; מדינה חופשית אינה זקוקה לה. האטטיזם שורד באמצעות שוד; מדינה חופשית שורדת באמצעות יצור.

תהליך של הבנת ההבדלים, כלומר, ההבדלה של יחידה אחת או יותר להם מודעים מאחרות.

ניתן  לתאר את מעלת הגאווה בצורה הטובה ביותר על ידי המושג "שאפתנות מוסרית".  פירושה שאדם חייב להרוויח את הזכות לתפוס את עצמו בתור הערך הנעלה ביותר  עבורו על ידי השגה של שלמות מוסרית עצמית. זאת מושגת כשאדם לעולם לא מקבל  על עצמו קוד מעלות מוסרי שאינו רציונלי ואינו ניתן לביצוע וכשהוא לא נכשל  בלדבוק במעלות שהוא מכיר כרציונליות; כשהוא אף פעם לא לוקח על עצמו אשמה על  דברים להם הוא לא גרם, פועל באופן שימנע היווצרות אשמה ואם זו נוצרה —  מתקן את הדברים שעוררו אותה; כשהוא לעולם לא נכנע באופן פאסיבי לפגמים  באישיותו ולא ממקם דאגה, משאלה, פחד או מצב רוח רגעי מעל למציאות ההערכה  העצמית שלו. ומעל הכל, פירושה דחיית התפקיד של חיה המועלה לקורבן, דחייה של  כל דוקטרינה שמטיפה להקרבה עצמית כמעלה או כחובה מוסרית.

התהליך  של הפעלת התייחסות אוניברסלית או כללית למקרה מסויים… [זה] התהליך של הסקה  מהנחה אוניברסלית של מסקנה שהינה צרה יותר מאשר ההנחה.

להבין  משמעו להתמקד בתוכן של נושא מסוים… לבודד את הרכיבים המהותיים שלו, לבסס  את היחסים לידע קודם, ולאחד אותם עם הקטגוריות המתאימות של נושאים אחרים,  איחוד הוא החלק המהותי של הבנה.

ניתן  לומר כי מסקנה היא "ודאית" כאשר העדויות המובילות אליה הינן מקיפות  ומכריעות, כלומר, כאשר היא אוששה לוגית.

ה"זהות" דבר שקיים משמעה מה שהוא, סך הכל של תכונותיו ומאפייניו.

מספר גדול של בני אדם החיים יחד באותה ארץ, והפועלים ביניהם.

הוא  הקיום בהתייחסות אליו כאל מערכת של ישויות מקושרות הנשלטות על ידי חוק; זה  הוא היקום של ישויות פועלות ביניהן בהתאמה לזהותן.

הסירוב לזייף את המציאות, כלומר, להעמיד פנים שעובדות הן לא מה שהן.

[בניגוד לכוח פוליטי] … הוא הכוח לייצר ולסחור במוצרים … [הוא] מתממש על ידי אמצעים חיוביים,  על ידי הצעת תגמול, תמריצים, תשלום וערך

מהו כוח כלכלי? זהו הכוח  לייצר ולסחור במה שאדם יצר. בכלכלה חופשית, שבה לאף אדם או קבוצת אנשים אין  זכות להשתמש בכפייה פיזית כנגד איש, אפשר להשיג כוח כלכלי אך ורק באמצעים  של בחירה: באמצעות הבחירה וההסכמה הרצוניות של כל המשתתפים בתהליך הייצור  והמסחר. בשוק חופשי כל המחירים, השכר והרווחים אינם נקבעים על פי גחמתם של  העשירים או של העניים, על פי "תאוות הבצע" של אדם כלשהו או צרכיו, אלא על  פי חוק ההיצע והביקוש.

לאומנות  הינה קולקטיביזם, בו האומה - ובסופו של דבר משמעותה, הקבוצה האתנית או  הגזע - הינה קולקטיב מועדף.

הם המאפיינים היסודיים המתווים את אופן הקיום של יחידות מסוימות ומבדלים אותן מכל היחידות הקיימות האחרות.

המשמעות העולה מידע שכבר בוסס.

מסקנה היא "סבירה" אם היא נתמכת על ידי גוף ראיות משמעותי, למרות שאינו מלא וכוללני לגמרי.

עבודה  יצרנית הינה התהליך בה תודעת האדם שולטת על קיומו, תהליך מתמיד של רכישת  ידע ועיצוב חומר למען מטרות חייו, התרגום של רעיון לביטוי חומרי.

הפחד מפני תמיכה בטוב בשל היותו טוב, וחשש מפני התנגדות לרוע בשל היותו רוע.

המעלה של שיפוט אישיות והתנהגות המתבצעת באופן אובייקטיבי ומנוהלת בהתאם, מעניקה לכל אדם את אשר הוא ראוי לו.

תאוריה  או שיטה של ארגון חברתי המבוססת על אחזקת כל הרכוש במשותף, הרכוש שייך  לציבור ככלל או למדינה.

ראשוניות  הקיום (של המציאות) הינה האקסיומה לפיה הקיום קיים, כלומר, כי היקום קיים  ללא תלות בתודעה (מכל סוג של תודעה), כי הדברים הם מה שהם, וכי הם בעלי טבע  מסויים, זהות.

היכולת  שמזהה ומאחדת את החומר שמסופק על ידי החושים של האדם. זוהי יכולת שהאדם  צריך להפעיל מתוך בחירה.

מערכת עקרונות מופשטים המתארת באופן המבקש להיות נאמן לאמת את המציאות או מערכת כללים מנחים לפעילות האדם.