לכל אורך הספר "קפיטליזם: האידיאל", מדגישה ראנד כי "אנו כבר לא נמצאים במערכת קפיטליסטית: אנו בכלכלה מעורבת, כלומר, תערובת של קפיטליזם ואטטיזם, של חירות ושל פיקוחים."

אחת הדרכים המרכזיות בה מתנגדים משמיצים את הקפיטליזם היא על ידי ייחוס אליו של אסונות הנגרמים על ידי התערבות ממשלתית. על ידי זיהוי אמריקה כבעלת כלכלה מעורבת, ראנד מובילה למסקנה כי עלינו לשאלו ביחס לכל בעיה, איזה חלק מן התערובת גרם לה? הרכיב החופשי או הרכיב המפוקח? אנו לא יכולים מיידית לזנק למסקנה כי העובדה שיש בעיה מעידה כי נגרמה על ידי הקפיטליזם.
כלכלה מעורבת, בראייתה של ראנד, היא לא רק תערובת של חירות ופיקוחים, אלא גם תערובת שאינה בת קיימא. זאת משום שהממשלה מחזיקה בכוח פיסי על מנת לחלק עונשים ותיגמולים באופן שרירותי, היא מובילה למלחמה של קבוצות לחץ, כנופיות אזרחיות המשוסות זו בזו על מנת להשיג הטבות.

​