איין ראנד ראתה עסקים כמאמץ אצילי, והתיחסה לרדיפתם - במיוחד על ידי חוקי ההגבלים העיסקיים  - כאחד ההבטים המבישים של אמריקה העכשווית.
"אנשי אעסקים האמריקאים, כמעמד, הפגינו את הגאונות היצרנית הגדולה ביותר ואת ההשגים המרהיבים ביותר שנרשו אי פעם בהיסטוריה האנושית. מה התגמול שהם קיבלו אי פעם מהתרבות ומהאינטלקטואלים? את המעמד של מיעוט נרדף ושנוא. את המעמד של שעירים לעזאזל בעבור מעשיהם הרעים של הבירוקרטים."
כמובן, ראנד לא ראתה בכל איש עסקים דמות אצילית. חלקם היו מושחתים שהתחזו לאנשי עסקים, בעוד שרבים יותר היו "האדם עם הקשרים הפוליטים, שעשו עושר בעזרת פריבילגיות מיוחדות שהוענקו להם על ידי הממשלה." הנקודה שהדגישה ראנד היתה כי המקצוע של איש העסקים הינו מוסרי ביסודו וכך גם אלו העוסקים בו.

​